רצח
השומרים ביער כה' בטבת תרצ"ט 16/1/1939
מושב בן –שמן היה מוקף כפרים ערבים, הדרך
מלוד ורמלה לכפרים הערביים עברה בסמוך לחומה, החלקות היו מחוץ לחומה. חלק מהשטחים החקלאיים היו באזור היער. החקלאים היו יוצאים לשדות לעבד את החלקות.
בדרך-כלל שררו יחסים טובים עם השכנים הערבים. התפתחו יחסי מסחר, ולעתים אף יחסי
ידידות. בשנים 1936-1939 התרחשו מאורעות דמים בין היהודים והערבים. אחד האירועים
הטראומטיים שנחקק בזיכרונם של אנשי בן-שמן היה רצח השומרים ביער.
 |
| זאב פרידמן על הסוס אחד מן השומרים שנהרג ביער (מאלבומה של ויקתה) |
כהרגלם,
יצאו שלושת השומרים על סוסיהם ממושב בן-שמן בשעות הבוקר לשמירה. בשעה 9.00 בבוקר
נשמעו במושב בן-שמן יריות מן היער. תושבי המושב נחרדו. במושב עברו כמה כלי רכב של
הצבא הבריטי, והם יצאו ליער לבדוק מה קרה,
הם מצאו את שני השומרים ירויים והשלישי כבר לא נמצא בשטח. זאב פרידמן וזלמן
רוזנבוים נהרגו בידי ערבים. סבירסקי כנראה
הצליח להימלט. במושב בן-שמן הכירו את
השומרים והצער היה גדול. בנות המושב
הצעירות נקשרו אל השומרים והיה גם כאב אישי. כמה מצעירי המושב הגיעו ליער מהר מאוד
וראו את הגופות.
 |
| זלמן רוזנבוים ז"ל אחד מן השומרים שנהרגו ביער (מאלבומה של ויקתה) |
הצלם
רחמן, מתל-אביב, יצא ליער עם אברהם אחיו
של זלמן, וויקתה שהיתה חברתו, וצילם את הגופות. ד"ר ליהמן ששמר על ילדי המוסד
ולא רצה להפגיש אותם עם המוות, לא היה מוכן שיביאו את הארונות מן היער ויציבו אותם
במוסד, את הארונות הציבו במרכז המושב. ולכן גם לא פלא שהאירוע נחרט כה חזק
בזיכרונם של אנשי המושב ובעיקר הצעירים והילדים.
באותו יום
החליפה את ד"ר קליבנסקי, רופאה של ההגנה בשם ד"ר גרטרוד מרקס והיא זו
שהגיעה למקום לאשר את מותם של השומרים.
 |
| מודעת אבל בעתון דבר ינואר 1939 |
זאב פרידמן נולד בט"ו בטבת תרע"ה
1915 היה בן 24 במותו, ונקבר בחלקת קברות השומרים בשיך אברק.
זלמן רוזנבוים נולד בב' בשבט תרע"ה 1910, היה בן 29 במותו, ונקבר בנחלת יצחק בחלקה
של חללי המאורעות.
לימים נישאו
אחיו של זלמן רוזנבוים, אברהם, וויקתה לבית סטל, והקימו יחד את ביתם בכפר-יהושע.
במקום
הירצחם, ביער השני הוקמה מצבה, מגל אבנים ולוח שיש, המקום אינו מטופח כיום, ורק
שלד חלוד בצידה של דרך כורכר בין היערות,
מכריז על מקומה של המצבה.
 |
| המצבה ביער. צילום: יהודית גרעין-כל |
 |
| הקבוצה של מימי פרידמן ( יושבת שנייה מימין בשורה האמצעית לימים אשתו של מאיריק פרידמן) ליד המצבה ביער. התמונה מאלבומה של מימי פרידמן |
 |
| ליד המצבה של השומרים ביער בן-שמן מצטלמות מימין בתיק ליפשיץ לבית דוברוב משמאל יעל בן-אסא לבית דוברוב וגיסתה מרתה. התמונה מאלבומה של בתיק. |
 |
| השומרים זאב פרידמן ועודד ינאי בלבוש מלא התמונה מאלבומה של ויקתה סטל רוזן |
עתון "דבר" יום א' כ"א אדר א'
תרפ"ט 3 במרס 1929
חג הנטיעות בבן-שמן
ילדי בתי-הספר של דרום יהודה השלימו את נטיעת יער הרצל בבן-שמן. שנתחדשה לפני 9 שנים עם ראשית הקמת ההריסות של
המלחמה העולמית.
במשך חורף זה ניטעו 53 דונמים
ובס"ה משתרע עכשיו יער הרצל בבן-שמן בארבע חורשות על ארבעה גבעות על שטח של
למעלה מ500- דונמים. רוב העצים אורן וברוש. מקצתם קזוארינות ואחרים.
350 ילד וילדה יחד עם המורים והאורחים, נטעו אתמול עוד 400 אורנים וביחד עם
הקודמים מונה עכשיו היער 110,000 עץ. מטע
אתמול יקרא "חורש בתי הספר של דרום יהודה". והוא הראשון לשורת חורשות שתלמידי בתי-הספר
יטעו מעכשיו עפ"י סידורי מועצת המורים למען הקרן הקיימת והוועד הארצי של
הקה"ק, הם אשר סדרו את הנטיעה הזאת.
מפני מזג אוויר קשה נדחתה נטיעה זו שנועדה לט"ו בשבט, שבע פעמים.
"החגיגה נפתחה ע"י מזכיר
מועצת המורים למען הקה"ק, מר אלוני
אחריו נאם מר י. וייץ.
ואחרון אחרון – איש שיבה, מר מ. פרימן, בשם מושב
בן-שמן ובשמו עצמו, כתושב ועובד בבן-שמן זה 24 שנה וכסבא של 9 ילדים הנמצאים בין
הנוטעים.
21 נפש הם בני משפחתו העובדים בחקלאות,
הוא משתמש כהזדמנות וקורא את ילדי המושבות לעבוד בעצמם, להגאל את האדמה ולשפר את
היחסים עם העובדים במשקי אבותיה.
"איש היער" האנגלי, מר בקר,
לא החמיץ חגיגת יער כזו, הוא עבד כל הזמן בצלמונוע ולא חדל מהביע התפעלות מחג נפלא
כזה, חג נטיעת אילנות, "שיש לו, אצלכם היהודים, שרשים גם בדת וגם בשאיפות
הלאומיות"…
הצפלין בשמי הארץ
שנת תרפ"ט, 1929, ידועה כשנת המאורעות.
זו הייתה שנה קשה ביחסים עם השכנים הערביים, גם לאנשי בן-שמן. הורינו שהיו אז
צעירים, וחלקם ילדים, העדיפו לזכור דברים
יותר נחמדים. כולם זכרו את הצפלין, שבדרכו לירושלים עבר גם מעל בן-שמן.
בעמודו
האחורי של העיתון "דבר" מהתאריך 26/3/1929, הופיעה מודעה גדולה:
הכונו לקראת
הצפלין!
הצפלין יעבור מעל שמי הארץ
היום י
ה"צפלין" יזרוק חבילת דואר……
(הוכרז על פרס למי שיביא את חבילת הדואר…)
סוכנות רויטר דיווחה:
פרידריכסהאפן24."אנית-האויר
הטרנס-אטלנטית "גרף צפלין" יצאה למעוף של ארבעה ימים לירושלים
וחזרה. בין 28 הנוסעים – לבה נשיא הרייכסטאג.
לפי
"אל-אהראם" הצהיר ד"ר אקנר כי שמי הפוליטיקה בזוית
אסיה-אפריקה-אירופה התקדרו בעננים ונודע לו בימים האחרונים כי מיניסטריון החוץ
הבריטי דרש ממיניסטריון החוץ הגרמני שימנע בעד ירידתו בא"י. מניעה זו באה
בניגוד להזמנת ראש עיריית ת"א והתחייבות הציונים להספיק 600 איש לשם סידור
ירידתו."
 |
| הצפלין צולם ע"י הטמפלרים כנראה בשרונה או בוילהלמה, הוצג בתערוכה על הטמפלרים. |
"דבר"
תל-אביב
ט"ו
אדר ב' תרפ"ט
27/3/1929
הצפלין
בשמי הארץ
תל-אביב
"מערכת 'דבר' קיבלה ב5.40- לפנות ערב מסופרה בחיפה את
הבשורה כי ה"צפלין" יצא משם לצד
ת"א ומיד הודיעה על כך למשטרה למען הקהל.
ב6.05- נראתה מעל המקומות הגבוהים בעיר, הרחק מצפון, נקודה כהה שהלכה הלוך
והתקרב.
ב6.10-
רחפה כבר ספינת האויר הענקית בתחום ההבחנה של רבבות העיניים שהיו נטויות למעלה.
אנשים על כל גג ועל כל מגדל. גג העירייה ובגתי-המסחר היו מוארים כבר, נשבה רוח
חזקה, אולם דג הענק המסתורי, שט-התקדם בשקט ובבטחון על פני העיר סמוך לקו הים,
דרומה בגובה 300-400 מטרים. ברגעים הראשונים אפשר היה להבחין בצבע האלומיניום של
גוף הספינה, אולם הצבע הלך וכהה באור הערביים.
הקהל הניף כובעים, ומטפחות, צעק "הידד", אם כי הספינה היתה עדיין
גבוהה.
על רקע
ענני מערב מוארים בזהרורי שקיעה הובלטו קוי-החיתוך של הספינה בבהירות רבה.
להתלהבות
הקהל לא היה קץ כשנראתה הספינה מסתובבת מאחורי יפו ופניה חזרה לתל-אביב, והיא
מנמיכה את מעופה.
רעש
המנועים נשמע קרוב. חלקי הספינה נראו בבליטות. נראו היטב התאים התלויים והאורות
מחלונותיהם, הכתובת נראתה ברורה O.I.Z.127 בצד הזנב ו Graf Zeppelin- מצד החוטם.
להנאתם ולהתפעלותם של ההמונים עבר
ה"זפלין" שוב על פני כל ת"א, נמוך יותר מאשר בפעם הראשונה. היו אנשים שדימו לראות את נוסעיו עונים מתוך
חלונות הבתים בנפנוף כובעים.
מיד נתקבלו מהספינה דרישות שלום
מוחשיות, על גג הבית מספר 5 ברחוב קלישר נפלה חבילה ובה 83 גלויות דואר כתובות
בצירוף בקשה למסור לדואר. מר נחום
אולשינסקי וי. קירשנבוים הרימו את החבילה ונשאוה מיד אל הדואר.
ברחוב בלפור נפל שק קטן ובחור גבן
16 הרימו. התנפלו עליו בעלי תביעה שטענו,
כי הם ראו את השק ראשונה וכל אחד רצה לזכות במציאה שנחשבה לאותה חבילה שצריכה
להמסר לב"כ אולשטיין ומזכה את מוצאה בפרס.
שוטר הפריד בין המתקוטטים והביא את השק, וכן גם שק שני שנפל
על צריף 206 ברחוב ברנר, אל המשטרה.
והנה נמצאו השקים הריקים ובהם לא
יותר משרידי קונפיטי, אות להשתתפות ספינת האויר בחגיגות פורים בת"א, כפי
שבישרה סט"א טלגרפית. משהגיעה הספינה שוב לקצה העיר, נראה עשן
משמאלה ומיד נטתה ימינה ופניה פונים מזרחה, והיא עולה לגובה רב יותר.
בהתרחקה נראו אותות אור מצד ימינה
כלפי תחנת האויר הצבגאית בצרפנד או ברמלה.
היום החשוך, והאורח המפתיע והנפלא הלך ונבלע לאט לאט בערפילי הערב לצד הרי
יהודה.
ראש העיריה קיבל טלגרמה אלחוטית זו, שמענה כתוב עברית:
"לאדון דיזנגוף, ראש ועד
עירית תל-אביב, אנחנו מודים לכם מאד בעד ההזמנה לתל-אביב. שלום. לצערי לא יכולנו
לעגון. ברכתנו לפורים שמח. אקנר".
ב29/3/29- דווח ב"דבר":
הצפלין חזר בשלום לאחר מעוף של 81
שעה. הרוחות הוציאו את סוריה מהתכנית….
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה