משפחת פרימן

משפחת  פרימן

 

ההורים המייסדים

מרדכי פרימן: נולד בבאלטה שבאוקראינה בשנת 1868.     בשנת 1904 בהיותו בן 37 הגיע לארץ ישר  לבן-שמן כדי לעבוד  כרואה חשבון בבית-החרושת "עתיד" ליצור שמן וסבון בבן-שמן.  נפטר בשנת 1956 בבן-שמן ונקבר במקום.

 

 

 

 

 

חוה פרימן: ילידת באלטה אוקראינה, הגיעה לארץ שנה לאחר בעלה, הקימה עמו את ביתה בבן-שמן, יחד גידלו השניים 6 ילדים. 4 ילדים הגיעו עמם מאוקראינה, ושניים נולדו בבן-שמן.

 

 

 

 

 

 

משפחת  פרימן דאגה לתעד את תולדות המשפחה במשך השנים.  במלאת עשר שנים לפטירתו של מרדכי פרימן ז"ל, הוציאה המשפחה חוברת לזכרו בשם: "איש האדמה מבן-שמן" .  






בשנת 1985  יצא ספר מפורט  שהביא את  משפחת פרימן  על כל ענפיה.  "משפחת  האדמה – סיפורה של משפחת פרימן"   גם ספר זה יצא בהוצאת המשפחה.
 

 הרוח החיה מאחורי הספר הייתה עתידה ילידת בן-שמן, שגייסה את כל בני המשפחה לכתוב לספר.

     במבוא לספר כותבת עתידה:  "משפחת פרימן היא אחת המשפחות שתולדותיה מייצגים פרקים בהיסטוריה של העם והארץ, בטרם מדינה ולאחר תקומתה. ענפי המשפחה הסתעפו מן האילן שבבן-שמן והגיעו לכל קצות הארץ. וכל אחד נושא עימו את המורשת של סבתא חוה וסבא מרדכי פרימן  זיכרונם לברכה".

כריכת הספר על משפחת פרימן יצא לאור בשנת 1985 ביוזמתה ובעריכתה של עתידה פרימן.  הספר יצא במהדורה משפחתית  וחולק לכל בני המשפחה בפגישות עם  עתידה היא ספרה לי שספריות מכל הארץ חיזרו אחריה כדי לקבל את הספר, הרבה אחרי שאזלו כל העותקים של החוברת. 
הורי שמעון וברטה גרעין-כל קיבלו את הספר עם הקדשה משלומית רחמן ב20.07.1986

 

סיפורם של חוה ומרדכי פרימן מתוך הספר "משפחת האדמה":

מרדכי פרימן  נולד בעיירה באלטה  ברוסיה. הוא  למד ב"חדר" ובישיבה. אחרי-כן למד ראיית חשבון ועבד במקצוע זה.   הוא היה פעיל בתנועת "חובבי ציון" ושאף לעלות לארץ-ישראל.    באותם שנים בארץ, נחום וילבוש החליט להקים בבן-שמן בית חרושת לשמן וסבון.  וילבוש חיפש עובדים למפעלו. מנחם שינקין סיפר לו על בן-העיירה  שלו שהוא אדם מוכשר, ישר ונאמן וגם רואה חשבון.  וכך קיבל מרדכי פרימן הודעה על העבודה שמזומנת לו בארץ. 

מרדכי פרימן משמאל עם עובדי בית החרושת  "עתיד" בשנים הראשונות לעבודתו כרואה חשבון של המפעל.  התמונה מתוך הספר "משפחת האדמה"

הוא נטל את בתו הבכורה, רבקה, ועלה מיד לארץ  כאשר ירד מכבש האנייה המתינו לו אנשים שנטלוהו היישר לבן-שמן.   כעבור שנה הביא לארץ גם את אשתו חוה עם שלושת ילדיהם: שרה, רחל ופנחס.   בית עדיין לא היה.  אך מרדכי רכש חלקת אדמה בקרבת בית החרושת, ושם הקים את ביתו. חנוכת הבית היתה אירוע  גדול.  כל בני העיירה –קרובים , מכרים וידידים – הוזמנו ובאו אל האירוע מקרוב ומרחוק. 

 חנוכת בית פרימן 1907.  כיום עומד הבית במרכז כפר-הנוער  בן-שמן.  התמונה מתוך הספר "משפחת האדמה".

לאחר מספר שנים נולדה במקום הבת  שנקראה על שם בית החרושת "עתידה" .  

באותן שנים  הוקם במקום מוסד עם פנימיה, בשם "קרית-ספר" בלקינד מייסד המקום הביא עמו מאה נערים, ניצולי  פרעות קישיניב  ולמענם בנה את המקום. מרדכי פרימן שמח שהוקם במקום בית-ספר, כדי שיוכל לשלוח את בנותיו ללמוד במקום.    כאשר קרית ספר נעלה את שעריה  הצטער כמובן שאין  בית-ספר לילדיו.

תמונה מתוך החוברת "איש האדמה מבן-שמן"  בתמונה: מרדכי פרימן עם שתיל  מהזית הראשון ביער הרצל בבן-שמן. השתיל נועד לנשיא ד"ר וייצמן בשנת היובל לקרן הקיימת . צולם בשנת 1951.

הקרן הקיימת החליטה להקים בבן-שמן חוות פועלים. פרופ' וולקני, שהיה מדריך חקלאי אצל בלקינד במוסד, נשאר בחווה והמשיך להדריך בה.  בתחילה עסקו בחווה בנטיעת יער  של עצי זית, שנקרא על שם חוזה המדינה  ד"ר בנימין זאב הרצל.   אחר-כך החלו לפתח משק חקלאי ,  גם החליטו לייער את הגבעות ממזרח לכפר.   משפחת פרימן השתלבה בעבודות החווה. 

ברבות הימים נולד למרדכי ולחוה בן זקונים  אהרונצ'יק שנקרא על שם אביה של האם.     הילדים של  חוות הפועלים למדו בכיתות מקובצות ועתידה לא מצאה את מקומה בכתות הללו.  חיה אחת האחיות לבית מייזל הציעה למרדכי  לקחת את עתידה לביתה בתל-אביב ולהכשירה ללימודים בגמנסיה. 

עתידה עומדת משמאל עם חברות ביער בן שמן.  בתמונה מצד ימין זאבה לוין יוסלביץ ויעל דוברוב בן-אסא.
התמונה מתוך האלבום של יעל דוברוב.

עתידה התגעגעה מאוד הביתה אך רצתה מאוד ללמוד.    היא היתה מגיעה לתל-אביב עם שיירת החלב  על אתונות שהצטרפה לשיירת הפרות והירקות שיצאה מהשוק של לוד לתל-אביב. בכל פעם שיצאה לתל-אביב הייתה רוכבת כך במשך 4 שעות.

השומר, נפתלי רחמן, מפועלי החווה, שהיה מעיר לחליבה כל בוקר  את רבקה, הבת הבכורה לבית פרימן, התאהב בה והם נישאו. נולדו להם  ארבעה ילדים: חנה, שלומית, מירל'ה  וחיימקה.  לאחר פירוק החווה הם היו בין מקימי מושב בן-שמן.

מרדכי פרימן היה מקשר בין תושבי בן-שמן לבין השלטונות התורכים וכונה בשם "מוכתר". החיים תחת שלטונם היו קשים, ביחוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה.  קצינים וחיילים היו באים לגבות מעשר מן היבול של חוות הפועלים ותבעו אנשים, עגלות ובהמות לעבודות כפייה.    פרימן, בעזרת ידידיו הערבים בסביבה, הצליח להיחלץ מן המצבים הקשים הללו.

מרדעי פרימן הכיר היטב את ערביי הסביבה והוא היה יוצא להפגש עמם מדי פעם. כאן בתמונה ד"ר ליהמן ומרדכי פרימן עם השייכים הערביים של הסביבה.  התמונה מתוך החוברת  "איש האדמה מבן-שמן"

 

בחוות הפועלים הכירה רחל לבית פרימן את יצחק (איציק) פיינרמן ונישאה לו. יחד הלכו לייסד את כפר יחזקאל בעמק יזרעאל. 

עתידה השלימה את חוק לימודיה וחזרה הביתה .   עם פטירתה של האם מדלקת ריאות בגיל 52 הילדים נותרו יתומים ועתידה תפסה את מקומה של האם במשק הבית.



משפחת פרימן בשנת 1923 עם ההורים חוה ומרדכי פרימן. התמונה מתוך הספר "משפחת האדמה"

פנחס, הרביעי בין הילדים, החל לעבוד ברפת של תחנת הנסיונות. הוא נשא את חיהל'ה קליבנר לאשה. זמן מה התגוררו בתחנה ואחרי-כן עקרו –יחד עם התחנה לרחובות.   משם יצאו להתיישבות במושב כפר ביל"ו.  בבית נשארו רק עתידה ואהרונצ'יק.

כאשר הוקם המושב, הצטרפה משפחת פרימן  כחברי המושב, הם לא קיבלו תקציב, אך קיבלו תוספת של אדמה. 

ב-1927  הביא ד"ר ליהמן את הילדים מבית הילדים בקובנא שבליטא לבן-שמן.  יחד עמו הגיעו רעיתו הרופאה ד"ר קליבנסקה והמורה חיים בר-נחום.

בית משפחת פרימן,   שכן בתוך כפר-הנוער והפך לחלק מן הנוף.  מרדכי פרימן היה דמות מוכרת לצעירי כפר-הנוער והם ראו בו דוגמה ומופת לאיש העבודה והאדמה.

 

במלחמת העצמאות פינו את ילדי כפר  הנוער בבן-שמן והעבירום  לכפר ויתקין. גם אנשי   המושב נתבקשו לעזוב את  בתיהם ולקחת עימם את המשק החי.   מרדכי פרימן החליט שהוא נשאר במקום ואינו עוזב את ביתו. הוא נותר עם פלוגת החיילים  עד שהוסר המצור מעל בן-שמן.



הגן של עתידה  בט"ו בשבט בשנות הארבעים בבן-שמן.  עתידה יושבת מקדימה במעגל של הילדים,
הנכדים של מושב בן-שמן הישן התחנכו בגן של עתידה.  הילדים מחזיקים בידיהם עציצים לנטיעה . 
בתמונה אפשר למצוא את גבי לוין ואמו זאבה לוין יוסלביץ  ליד זאבה ברטה  מתכופפת אל נילי גרעין-כל הקטנה.  
התמונה מן האלבום של זאבה לוין (ששית מימין) היא צולמה בשנת 1947 או 1948 לפני הפינוי מבן-שמן

קברו של מרדכי פרימן בבית הקברות ביער בן-שמן

קברה של חוה פרימן אשת מרדכי פרימן  בבית הקברות ביער בן-שמן

קברם של ברכה ואהרון פרימן שהתגוררו בבית המשפחה בכפר הנוער בן-שמן ביער בן-שמן.

המצבה על קברה של עתידה ביער בן-שמן.  עתידה עברה את גיל המאה. היא נולדה בארץ בתחילת המאה  העשרים
ונקברה במאה העשרים ואחת.  רבים עלו אליה לרגל בבית פרימן שבכפר הנוער בן-שמן, כך גם אני. רבים הכירו אותה והתחנכו
בכתתה בכפר-הנוער בן-שמן.  בהלווייתה נכחו רבים מהם.   יהי זכרה ברוך.  צילום: יהודית גרעין-כל.
 

הכיתוב על המצבה של  עתידה בבית הקברות ביער בן-שמן אומר הכל.  צילום: יהודית גרעין-כל

שלט שהוצב בשנים האחרונות ליד בית פרימן,  אתר הסטורי בתוך כפר הנוער בן-שמן.