משפחת יוסלביץ'

משפחת יוסלביץ'

 

 

ההורים המייסדים:

אהרון ורבקה יוסלביץ עם בתם היחידה זאבה

 

 אהרון יוסילביץ: בן חיים וצייטל נולד בשנת 1886 בברנוביץ פולין. עלה לארץ בשנת 1910 בגיל 24. הגיע לבן-שמן ב1917, לאחר שהיה ברחובות, דגניה, מגדל וחולדה.  נפטר בנטעים.  

רבקה יוסילביץ: לבית ברקוביץ נולדה בשנת 1887 בברנוביץ רוסיה, עלתה לארץ ב 1910  בגיל 23 עם בעלה, עברה עמו את כל התחנות.   חייתה עמו 48 שנה. נפטרה בנטעים במלאת שלושים יום למותו של אהרון.  



רבקה ואהרון יוסלביץ  לאחר חתונתם ברוסיה

 

 

הדרך לבן-שמן

בארכיון תנועת העבודה נמצא שאלון לותיקי העליה השניה אותו מילא אהרון יוסילביץ בתאריך 25/7/1937 ממנו אפשר ללמוד על דרכו של האיש עד שהגיע לבן-שמן:

יוסילביץ התחנך בחדר בילדותו ואחר-כך למד 5 מחלקות בבית ספר ריאלי בורשא. הוריו היו סוחרים.  אך הוא מדווח שעסק בחקלאות באחוזת המשפחה.

אהרון יוסלביץ - יושב -  כחייל בצבא הרוסי

 

הוא היה פעיל בתנועת ה-ס.ס. (ציונים סוציאליסטים) שפעלה ברוסיה ובפולין.  לפי עדותו היה אסור 5 ימים על השתתפות באסיפה בלתי-לגלית. לא ברור מדוע החליט לעלות לארץ.  הוא הגיע לארץ  בתור פועל, לא במסגרת קבוצתית, אלא עם חברים יעקב וגבריאל ברקוביץ שהלכו לדגניה.  האדם הראשון שפגש בנמל היה בעל מלון ספקטור בחיפה.  מקום העבודה הראשון בארץ היה ברחובות בפרדסו של סמילנסקי. לצבא התורכי שילם כופר 1,000 פרנק כדי להשתחרר. אחר-כך עבר לדגניה והיה חבר בקבוצה. לפני המלחמה ניהל את חוות חולדה. עם הכיבוש האנגלי של חוות חולדה עבר לבן-שמן בתור פועל, יחד עם פועלים אחרים בחווה, היה בין מייסדי מושב בן-שמן .  לפי עדותו היה חבר וועד מושב בן-שמן 12 שנה, בשנותיו הראשונות והקשות.

זאבה יוסלביץ בתם היחידה של אהרון ורבקה, עובדת במשק בבן-שמן

זאבה  בעבודה - אריזת הכרובית במושב בן-שמן  בתמונה גם  לויק פרידמן וגלוזמן.

 

רבקה יוסילביץ

חנה ירדנאי חברתה של רבקה יוסילביץ מתקופת עבודתם בחוות בן-שמן, הלכה  עם בעלה יעקב להקים את מושב נהלל, בשנת 1921. לאחר פטירתה של רבקה יוסילביץ, כתבה חנה ירדנאי דברים לזכרה, בעתון "דבר" כמובן:

רק לפני ימים ספורים בקרתי אצל רבקה יוסלביץ לנחמה באבלה על חבר-חייה שמת. אמרה לי בבכי עצור: "48 שנים חייתי  עם אהרון ז"ל אף פעם לא שיקרתי לו. והנה אין בידי לקיים משאלתי והבטחתי , כי ביום מותו יפסקו גם חיי עלי אדמות, כבר עברו כמה ימים ועדיין אני חיה"…  אכן, קיימה רבקה התמה והטהורה את נדרה, במלאות שלושים למות אהרון, בלילה נפסק דופק חייה פעמיים, ורק מאמציהם של הרופאים  איפשרו לה לראות את עולמו של הקב"ה. נקבע כי יש קרע בלב והוא מתקדם במהירות עצומה. וכך נסתם הגולל על חיים מלאים , יפים, חיי עבודה ויצירה. מלאי אהבה בינם לבין עצמם ואהבה גדולה ורחמים לכל הסובב אותם. זו הייתה פינת טוב-לב הקורנת ומחממת, עוזרת לכל חבר וידיד. ומי לא היה ידידם? נפגשתי עם משפחת יוסלביץ בימי מלחמת העולם הראשונה בחולדה ואחר-כך בבן-שמן. הבית היה פתוח לכל נצרך.

נזכרתי בסיפור חסידי: מעשה ברבי שלא הספיק להגיע בערב שבת למחוז חפצו. נכנס לפונדק יהודי בודד בדרך. במאכלים הרגילים, לכאורה, הרגיש הרבי טעם מיוחד מחיה נפשות. שאל את המארחת: במה תיבלת את המאכלים שכה טובים הם?  ענתה הפונדקאית, כי לא תיבלה בשום דבר מיוחד, אלא אולי הוסיפה "אביסעל הארץ" (מקצת לב). וזה הוא שהיה ברבקה יוסלביץ. לכל אחד ואחד ובכל מצב הוסיפה את התבלין היקר – "א ביסעלע הארץ"

ינעמו לכם רבקה ואהרון יוסלביץ, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו רגבי אדמת המולדת שהפרחתם אותה בזיעתכם ובאהבתכם.

זאבה יוסלביץ  ויעל דוברוב על העמדה במושב בן-שמן

 

זאבה ומנחם לוין  בצעירותם
 

גן הילדים בבן-שמן  נילי גרעין-כל וגבי לוין ומאחוריהם  זאבה לוין וברטה גרעין-כל

אבנר לוין עם עמוס גרעין-כל  הנכדים של משפחות יוסלביץ וגרעין-כל

 

סבא וסבתא אהרון ורבקה יוסלביץ  עם זאבה ומנחם לוין  ועם הנכד גבי לוין   במושב נטעים

 

תגובתו של  ד"ר אברהם וולפנזון  נשלחה  אלי בתאריך  7.09.2013 והחלטתי לצרפה לדף של משפחת יוסלביץ':

רבקה יוסלביץ' (ברקוביץ) היא אחותם של יעקב וגבריאל ברקוביץ חבריו של אהרון יוסלביץ' שהתיישבו בדגניה. גבריאל נהרג ולכן הנכד של רבקה ואהרון, הבן של זאבה ומנחם לוין, נקרא גבי (גבריאל).

כקרובי משפחת אמי ז''ל  (רעיה ברקוביץ-וולפנזון) היו לנו קשרים הדוקים עם משפחות יוסלביץ' ולוין שגרו בצוותא בנטעים.

יהי זכרם ברוך.

יישר כוח על האתר המיוחד, מלא מידע וכבוד למייסדי בן שמן, המושב הישן.

בברכה, ד''ר אברהם וולפנזון