יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

פרק י' - חינוך ותרבות במושב


פרק י': חינוך ותרבות במושב בן-שמן

 

במהלך שנות קיומו של מושב בן-שמן גדלו בו ילדים שהגיעו למקום בגיל הגן,  וילדים שנולדו במקום במהלך השנים:
 


ילידי 1917-1921:

חנהל'ה רחמן, זאבה יוסלביץ, שמעון גרעין-כל, יסיק סטל, דרורה פרידמן, יעל דוברוב, שלומית רחמן, רות גלוזמן, רינה דוברוב, רלה הורוביץ, ארקה פרידמן,  ויקטה סטל, מרים פרידמן,  נעמי וייץ (הגיעה ב1925).

 

ילידי 1921 1924:

דוביק הורוביץ, אריק דוברוב, חנניק הורוביץ, חנוך וייץ, צביקה גלוזמן, וידיק בלסקי, בתיק דוברוב

 

ילידי 1925-1926:

איזיק בלסקי, מאיריק פרידמן, ספיק פרידמן, חיימקה רחמן, אזיק דוברוב.

 

ילידי 1927-1928


רבקלה בלסקי, אביבה גינזבורג (בת של עובד במחלבה ובהנה"ח), דני פרימן.

 

ילידי שנות השלושים: עדה הורוביץ, רחליק בלסקי, אלונה בלסקי.

הגן של עתידה בט"ו בשבט. הנכדים של מושב בן-שמן עם ילדי כפר הנוער ובני העובדים. בתמונה גם זאבה לוין יוסלביץ' עם גבי.  ברטה גרעין-כל עם נילי, ועוד.  עתידה הגננת יושבת במרכז. והילדים מחזיקים בידיהם עציצים לנטיעה בט"ו בשבט.  מוזמנים לשלוח לי זיהוי.
 

הנכדים ילידי שנות הארבעים: אבנר וגבי  לוין (של זאבה לבית יוסלביץ'  ומנחם) עמוס ונילי גרעין-כל (של שמעון וברטה)  אמנון רזין (של רינה לבית דוברוב ויצחק) דליה (של יעל לבית דוברוב ויהודה בן-אסא) 

יום הולדת בבן שמן בשנות הארבעים. ילדי בן-שמן הצעירים והנכדים בני ילידי בן שמן. בתמונה אבנר וגבי לוין נכדים של יוסלביץ',  אלונה בלסקי, עמוס ונילי גרעין-כל, הילד שמביט אחורה מקדימה הוא יגאל בלסקי. יגאל לזרוב יושב עם אחותו יהודית מקדימה בצד ימין.  מזמינה אתכם לזהות את הילדים.    התמונה מן האלבום של זאבה לוין.

בתיק  דוברוב  עם  הנכדים הראשונים לבית דוברוב  אמנון רזין של רינה ויצחק.  ודליה של יהודה ויעל בן-אסא.   מהאלבום של בתיק.
 

    הילדים שנולדו בבן-שמן למדו בכתות רב גיליות בבית-הספר המקומי שנפתח בבית המלאכה של  "בצלאל".   כאשר נוסד המושב בראשית שנות העשרים היה ברור שהילדים צריכים ללמוד במושב,  ולכן הובא מורה מיוחד ללמדם.
הבית שנבנה בתחילת המאה כבית המלאכה של הצורפים במושבת בצלאל, שמש כבית הספר של ילדי המושב בשנים הראשונות לקיומו.
 
כאשר הוקם סמוך מאוד למושב בשנת 1927 כפר הנוער בן-שמן בניהולו של פרופסור ליהמן, החל דיון בין חברי המושב האם יש לשלוח את הילדים ללמוד שם, גם כדי לחסוך הוצאות, וגם כדי שלילדים תהיה יותר חברה.   וידיק בלסקי סיפר שהוא למד במושב עד סוף כתה ח', כי ההורים טענו שבביה"ס העממי בכפר-הנוער לא לומדים. בהתחלה המורים נשלחו מטעם מחלקת החינוך של הוועד הלאומי, ואחר-כך עברה האחריות לחינוך הילדים בבן-שמן למרכז לחינוך של ההסתדרות "זרם העובדים" .  ואז בשנת 1937 חויבו אנשי המושב לשלוח את הילדים ללמוד בכפר הנוער בן-שמן.  בשנים הראשונות ועד שנת 1937,  למרות  העלות הגבוהה של החזקת מורה מיוחד למושב, חלק מההורים התעקשו על לימודים במושב.   כאשר גדלו הילדים, מכתה ט' הם נשלחו לכפר-הנוער.
 

את הכתה הרב-גילית הבוגרת לימד תחילה המורה חיים ידלין (לימים אביו של אהרון ידלין שר החינוך, הגיע לארץ בשנת 1921 וידע כבר עברית היה ידען מופלג בתנ"ך ובספרות עברית, תלמידיו זכרו אותו באהבה)  אחר כך המורה יצחק בן-יוסף, שמאוחר יותר  נשא לאשה את  חנה לבית בלסקי (רוני בן-יוסף בנם עדיין מתגורר בבית המשפחה בכרם בן-שמן). 
שעור טבע עם המורה יצחק בן-יוסף . התמונה מאלבומה של דרורה לבית פרידמן לויק.
 
את הכתה הצעירה יותר, ילידי בן-שמן בתחילת שנות העשרים,  לימד המורה מרדכי בשן שהגיע כנראה מפתח תקוה.   מכתה ה' עד ח' המורה יחזקאל סאן שהגיע מטעם המרכז לחינוך של ההסתדרות (יחזקאל סאן או סן כתב את מילות השירים "גלגלי העולם" ו"היכון").

תמונה מהאלבום של דני פרימן.  שתי כתות בית הספר עם המורה יחזקאל סאן בשנת 1936

המורים הללו לימדו את כל המקצועות, בכיתות של 3 עד 4 גילים.  חנוך וייץ מספר:  "יחזקאל סן היה מורה איש מודרני. הוא היה גם חבר של תלמידיו. כל שיעור היה חצי שעה.  ביום שישי הייתה שעה לכל הכיתות יחד. שיעור של שאלות ותשובות. יחזקאל סן ענה לכל התלמידים על כל שאלה כמיטב יכולתו. היו שאלות שעוררו גם ויכוחים. האיש היה גם משורר ולימד את הילדים את שירו "גלגלי העולם".  יחזקאל סן התגורר במושב עם אישה וילד אצל משפחת גרעין-כל בשכירות. 
ילדי המושב מגילאים שונים מצטלמים עם המורה יחזקאל סאן ומנחם מנדל בלסקי מזקני המייסדים של המושב
תמונה מאלבומו של דני פרימן


בחגים היינו עורכים מסיבות עם הופעות של מקהלה מדקלמת, וגם מחזות קצרים שאותם ביים המורה יחזקאל סן".

 

תלמידי הכתה הבוגרת של המושב היו בכתה ט' הראשונה של התיכון בכפר הנוער. הם   זכו בטיול שנתי מדהים, יחד עם ילדי כפר-הנוער.  הם יצאו לטיול במצרים,  סיירו בקהיר, ראו את הפירמידות הספינכס  והנילוס.  באלבום של שמעון גרעין-כל נמצאו תמונות מן המסע המופלא הזה.

טיול שנתי במצרים.  בני השכבה הבוגרת של המושב שלמדו בכפר הנוער זכו לטיול השנתי.  התמונה מאלבומו של שמעון גרעין כל. כאן בתמונה הוא נראה בשורה האחרונה באמצע ליד העמוד, גבוה.    מוזמנים לזהות אנשים נוספים בקבוצה.
 

הצעירים לא יצאו מן המושב עד שהגיעו לגיל התיכון. וידיק בלסקי ואתו עוד ארבעה חברים בני גילו, כנראה אריק, צביקה, חנוך וחנניק, יצאו למסע הרפתקאות בארץ, כאשר הגיעו לגיל ההתבגרות כתה ט', ממש טיול תרמילאים. הם נסעו בטרמפים, ברכבת עד שהגיעו לעמק יזרעאל.   מוסל היה כבר בשרונה, אצלו הם ישנו, הם גם הגיעו לנהלל, והרגישו שהם מגלים את העולם. את הטיול הזה הם זוכרים בנוסטלגיה. על הטיול סיפר וידיק בלסקי.

 

בכתבות על בן-שמן בעתוני "דבר" נכתב מעט מאד על החינוך:

 
בשנת 1933, כותב י. צדקוני: בנין "בצלאל" העתיק מאכסן את בית-הספר. לומדים בו השנה 22 ילד מפי מורה אחד. משתדלים להזמין מורה שני, חלקי. ילדים בגיל הגן מעטים מכדי פתיחת גן.

בוגרי כפר הנוער בן-שמן, תמונת מחזור משותפת  בשנת 1935 .  בשורה האמצעית שנייה משמאל יעל דוברוב, שני מימין בשורה האמצעית שמעון גרעין-כל . תודה ליהודית קורן בתה של יעל ששלחה את התמונה.  מאחורי שמעון גרעין-כל עם השפם מדריך בגן הירק בשם וייס.  באמצע השורה העליונה - שישי משמאל - המורה פולני. תודה לדני פרימן על הזיהוי.  שלחו זיהוי של הדמויות.
חיי התרבות של מושב בן-שמן קיבלו גוון חדש  כאשר נוסד כפר-הנוער בשנת 1927, למרות שהילדים לא למדו בו בתחילה הם הוזמנו לאירועים מיוחדים. כאשר הגדולים הגיעו לתיכון התהדקו הקשרים עם כפר-הנוער. בכפר הנוער התפתחה מסורת של ערבי מוסיקה, התקיים כנס מחולות גדול, את ערבי החגים חגגו בצורה ייחודית. כל אלה העשירו את חיי הילדים והנוער ופתחו בפניהם אופקים חדשים


אחד הבתים בכפר הנוער במראה האותנטי של שנות השלושים. מאלבומה של יעל  בן-אסא לבית דוברוב.


 

אין תגובות:

פרסום תגובה