יום שני, 29 באוקטובר 2012

פרק ד' - פולמוס ב"קונטרס


פרק ד': פולמוס בן-שמן  בבטאון  "קונטרס" 

 

     בשנת תר"פ (1920)  התעורר פולמוס סוער מעל דפי ה"קונטרס" בעניין יעודה של חוות בן-שמן ועתידו של "יער הרצל".  

"הקונטרס" או בשמו המלא "קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים"   היה כתב-עת או ביטאון   בגודל ובצורת מחברת בת 26-32 עמודים, יצא לאור  אחת לשבוע, מטעם התאחדות ציונית סוציאלית של פועלי א"י "אחדות-העבודה" עורכו הראשון היה ברל כצנלסון שלימים הקים את העיתון "דבר" .

    הדים מן הפולמוס על חוות בן-שמן  נזכרים במכתב שכותרתו "עתידה של בן-שמן" ומופיע בפרק "עתידו או עתידה של בן-שמן" בספר זה.

 במדור "בעבודה"   בחוברת מ"ד שיצאה בתאריך כ"ח בתמוז תר"פ כותב אחד מפועלי החווה שאינו מזדהה בשמו המלא אלא בראשי-תיבות א.- ד., על הכוונות להפיכתה של בן-שמן למושב עובדים :

"בן-שמן עומדת להיהפך למושב עובדים בגזרת המחלקה לחקלאות שע"י ועד הצירים, שהכניסה גם אותה במספר שאר הקבוצות שתהפכנה למושבי עובדים.
 
על בטול הקבוצות ויסוד מושבי-עובדים במקומן לא אדבר. לבי לגורל  בן שמן. חטאה ההסתדרות החקלאית לבן-שמן, כי לא עשתה עד עכשיו שום דבר לתיקונה ולהרמת מצבה, אולם חטאנו - חטא כל צבור הפועלים בארץ - יגדל מנשוא אם נעמוד מרחוק ונראה בעינינו בהפוך בן שמן למושב עובדים.
לפי תכניתה של המחלקה לחקלאות תחולק אדמת בן-שמן בין חברי-המושב, הבניינים יהרסו ובמקומם יבנו בתים חדשים, בית בית לאיש, ואחרון אחרון - לשם הפלחה יעקר חלק גדול מהזיתים שנשארו לפליטה - וחסל יער הרצל!

חורבן והרס לשם...  ואני מתאמץ ואינני יכול להכין בשום אופן לשם מה באים הפעם החורבן וההרס, לא במקרה ולא בהיסח הדעת, אלא בכוונה  תחלה ובידיעה ברורה הרס וחרבן.

אומרים: בן שמן לא הצליחה. בן שמן עלתה בדמים מרובים, לא יער ולא דובים.  אמנם כן, אמת ונכון הדבר. מי אשם בזה? אפשר כולנו כאחד אשמים ואפשר אין איש מאתנו אשם. ובנוגע ליער הרי סוף סוף עובדא היא זו ולא בדותא, שחזית המלחמה החריבה את נטיעותיו למאותיהן.
 
אולם במה נחשב כל זה לעומת הברכה הרבה שהביאה בן שמן לנו      הפועלים  ולכל הישוב כלו?  אשר לכסף - אדמת בן-שמן בהיקנותה זבורית שבזבורית הייתה ועכשיו מי לא יעיד על אדמה זו שנהפכה בזכות העבודה והמדע לעדית ותהי למופת בכל הארץ? ואשר לא יערך בכסף ובמחיר - עברו בקבוצות, בחוות ואפילו במושבות, והתבוננו לגידול הירקות והעופות לרפתים ולמחלבות, לאופני העבודה ולכלי העבודה וכו' וכו'.  - וראיתם ברוב המקומות את היניקה מבן-שמן.

חבר הפועלים והפועלות שבארץ שומר חסד נעורים לבן שמן ויודע להעריך את אשר נתנה לו.  סוף סוף הייתה בן שמן לרבים מאתנו מקום לימוד והתמחות, ועל אפיה זה אי אפשר לנו לוותר. עוד דרך לימודנו וניסיונותינו ארכה.

ושוב, יער הרצל! אל נזלזל בשם זה. הוא נקדש כבר בכל תפוצות הגולה על ידי תרומות עם בערבי שבתות ובכל שמחה של מצווה.  שמו של הרצל   אף הוא מחייב!  ואל המקום הזה הלא "עולים לרגל" גדולים וקטנים מדי שנה  בשנה.  והנה באים - במקום לבנות את המקום הזה, להרחיבו ולגדלו - לעקור נטוע ולהעבירו מן העולם.
 
ידעתי, בן שמן נמצאת זה שנים אחדות במצב של ירידה.  המלחמה בעוכריה, הזיתים שנשארו לפליטה הולכים וחרבים מאין טיפול והשגחה ראויים.  מנצלים את הקרקע בגידולי ביניים מבלי לשים לב למשאלות העצים.  כלי העבודה שעוברים ביניהם אף הם עושים את שלהם.  אולם, על אף מי שהוא גדלים הרבה מהעצים, חיים ורוצים לחיות.

ולאנשי המחלקה החקלאית יאמר: אם ירדה בן שמן, שימו לבכם להעלותה. לא להרוס ולעקור נטוע, לא לשנות ממטבע שטבעו בה ראשונים ולבנות הכל מחדש, אלא לקומם את הנהרסות על יסודות הקים. הרחיבו את בן שמן, הגדילו אותה, החזירוה לישנה, וראש וראשון שמרו על אבן פנתה: יער הרצל וחוות לימוד!

                                                                                א. - ד.

מדבריו הנרגשים של הפועל א.ד. אנו למדים שלחוות בן-שמן היה מעמד נכבד ביותר בישוב היהודי בא"י.  א.ד. שמע כנראה שמועה על  תכנית המוסדות להפוך את החווה למושב והחליט שיש כוונה להרוס בתים ולעקור את היער ועוד.

דבריו של א.ד. בקונטרס עוררו התרגשות רבה  וכבר בשבוע שאחריו, בגליון מ"ה של ה"קונטרס" מתאריך ח' באב תר"פ, התפרסמה רשימה שכותרתה:

"לגורל בן שמן" הרשימה עוסקת בחשיבותו של יער הרצל, בסיבות לכישלון יער הזיתים  וקוראת לשמר את "יער הרצל" למרות הכל.

נביא כאן רק את חלקו האחרון של המאמר שאינו חתום ע"י מישהו מסוים, ויתכן כי נכתב ע"י  כתב או עורך הקונטרס:

 

" העיקר הוא, שאסור למי שהוא לבטל את יער הרצל בבן-שמן (ואפילו בתירוץ למפרע, כי יעבירוהו למקום  מתאים יותר)  מבלי נטילת רשות מהקונגרס הציוני, לפחות.

ושעל כן אני פונה בשאלות אלו:

1) למחלקה להתיישבות ולהנהלת הקרן הקיימת  בארץ  - באיזו רשות ומטעם מי אתם מחליטים לבטל את יער הרצל בבן-שמן?

2) לאנשי בן שמן הפועלים - באיזו רשות מסכימים אתם, הקרובים לדבר, להצעה זו ואולי גם עוזרים להגשמתה?

3) לחברי מרכז ההסתדרות החקלאית - הנכון הוא הדבר שגם אתם ידעתם והסכמתם לזה, ומה היא שתיקתכם בענין זה?

4) לד"ר רופין ולי. וילקנסקי, באי כח המשרד הא"י , זה שנטע את יער הרצל ואשר הכריז עליו בכל העולם, - מה אתם אומרים בבלע יום אחד המחלקה להתיישבות את מעשיכם במשך שנים רבות?"

     שבוע לאחר- מכן בקונטרס מ"ו מהתאריך ט"ו באב תר"פ כותב י. ירדנאי כי כל נושא הקמת המושב הוא ערטילאי, כי אין עוד אנשים שמוכנים להתיישב במושב והוא מביא גם סיבות משלו מדוע לא נראה לו שיש טעם בכלל לחשוב על מושב בבן-שמן:

"על עתידה של בן-שמן אחווה גם אני דעתי, שהיא גם דעת-רבים מפועלי בן-שמן (אגב, אין יסוד להאשמת אנשי בן-שמן בנטייה לסידור  מושב על המקום, לעת עתה אין זה - אפילו אצל אלה הנושאים את נפשם להתיישב - אלא רצון ערטילאי, באשר אין עוד קבוצת פועלים נכונה לכך):

     - בן-שמן צריכה להכוון לחות-למוד לעולים החדשים.

ונימוקנו עמנו:

     א) אין בן-שמן יכולה להיהפך למושב מהטעמים הנזכרים כבר בקונטרסים הקודמים: "מעלים בקודש ולא מורידין". ואין לזלזל במוסד שקנה לו מסורת ציבורית ידועה במשך שנים.

     ב) לא מעט יהיה גם הקושי הטכני להכשרת המקום למושב. חלקת אדמה של שש מאות דונם - שארית עצי היער החרוב - אינה כשרה לאדמת פלחה, עקב עצי-הזית הגדולים הפזורים על פני כולה והמכשילים בלי הרף את המחרשה ואת המכונה ומשברים את כלי העבודה לא מעט גם כיום הזה,  ולב מי זה יערבנו לעקור עצים גדולים אלה משרשם? בכמה עמל עלה כל עץ עד עשותו גזע ונוף הנראה לעין?

     ג) כמות האדמה הנמצאת ברשות בן-שמן תגביל את מספר המתיישבים עד עשרים עשרים וחמשה, לא יותר ומספרם המעט של התושבים יגביל לכתחילה  כל אפשרות של הכנסת אופני עבודה טכניים וחברתיים לשכלול העבודה והחיים (מכונות, מוסדות ציבור וכו').  זה יהיה מושב קצוץ כנפיים מראשיתו.

     ד) את הבניינים הקיימים הן יצטרכו סוף סוף להרוס ולבנות תחתם אחרים מתאימים לצרכי המושב.

 ועוד מפליג ירדנאי  וכותב על פני עמוד שלם על חוות בן-שמן ויער הרצל.

מעניין לשים לב כאן לשני דברים חשובים שאליהם התייחס ירדנאי:

הוא צדק במידה רבה כשטען שאין בסיס למושב קטן שבו  עשרים עד עשרים וחמש משפחות. וודאי לא שיער אז בנפשו שיקום מושב המונה 11 משפחות בסה"כ.

 לגבי הבניינים, מעניין לראות את בתי "בצלאל" הקיימים עד  היום בשכונה שבה שכן המושב בסמוך לכפר הנוער.  גם  חלק מבנייני החווה קיימים עד היום בכפר-הנוער בן-שמן.

סיומו של הפולמוס הזה בקונטרס בהודעה מאת המערכת  שמעמידה דברים על דיוקם:
 
"על יסוד בירורים שהגיעונו בעניין בן שמן, הננו רואים צורך לפרסם את פרטי הדברים הבאים:

התנהל משא ומתן וסודרה תכנית להתיישבות קבועה בבן שמן בין שליחי המחלקה לחקלאות וחברים מהקבוצה. בתכנית זו לא דובר על עקירת עצים באילו חלקות שהן והריסת בתים, ומי מחברינו ב"קונטרס" שיחס את זה לתכנית ותלה את דבריו בהחלטת המחלקה לחקלאות - שגה.  אבל שני אלה עתידים לבוא כתוצאה הגיונית של סידור ההתיישבות הקבועה, השוללת  כמו כן כל אפשרות של קיום חוות-למוד בבן-שמן בזמן מן הזמנים.  

בשנת 1921 תרפ"א כמה חודשים לאחר אותו פולמוס  כבר הסתמן פתרון מסוים, מושב בן-שמן יקום, בצידה של החווה, שתהפוך לחות ניסיונות ומחקר מדעי. 

כותב על כך שמעון (אולי שמעון קושניר?)  בקונטרס ע"ה מהתאריך כ"ט באדר ב' תרפ"א, במדור בעבודה :

 השדות יפים, הקמה גדלה ומשתבלת ומבטיחה שנת ברכה.  המשק מתבסס ומתקדם, ההווה מתחיל לכפר גם על העבר, האדמה עונה לעובדיה.
בן-שמן הגיעה במידה ידועה למחוז חפצו של הפועל ועוד עתידה לפניה עם גיוון ענפי המשק והרחבתם.
וכיון שבן-שמן הגיעה למדרגת חי הנושא את עצמו עולה על הפרק שאלת צורתה המסוימת.
הנטיות אשר התבטאו עד עתה בנוגע לקביעת צורתה הן שתיים:

א. תביעת חברי המקום מההסתדרות הציונית לקבוע בה מושב עובדים.

ב. תכנית האג' י. וילקנסקי (האגרונום יצחק וילקנסקי)  האומרת לסדר בב"ש מרכז חקלאי לשדות ניסיון, ענף האוניברסיטה החקלאית ותחנת-משתלמים בעבודה.


שאלת בן-שמן הועמדה לסדר היום של מועצת הקבוצות  הקרובה וצר על שלא באו בירורי-דעות ברבים בעניין זה. כי, בעצם, אין להעמיד דבר מול דבר ועל פיו לחתוך את גורל בן-שמן(ההדגשה שלי י.ג.כ). מי מאתנו מתנגד לקביעה מבוססת של האנשים העובדים על המקום ומי זה אינו מרגיש יום יום בחסרון עזרה מדעית  ותשובות בעלי ניסיון על השאלות האלמנטריות  המתעוררות בעבודה וכמה כוחות אנו מבזבזים ושונים וחוזרים שוב על אותן השגיאות.  

 מי אינו צמא ללמוד מן הניסיון המבוסס על תורת המדע החקלאי. יחסים מוטעים מאד ובלתי מיוסדים מתהלכים בארץ על ערך תחנות-ניסיון.

באשר כמה תחנות ניסיון נוסדו וכמה מהם הכזיבו את תוחלתנו למען נמשוך את ידינו מהם בהחלט.

    בקרב עובדי המקום שונה היחס לשאלה הזו. יש חושבים כי הדרך הנאותה היא להגדיל את ענפי המשק, להכניס תיקונים בענפי המשק הקיימים ולסדר בה שלשים משפחות עובדים אשר יזרעוה ויטפלו ביעור ההרים.

הגרעין לקבוצת המושב הם חלק מהחברים העובדים זה כבר בבן-שמן. צורת המושב לפרטיו עוד טרם נסתיימה. ויש חושבים כי ב"ש צריכה לשמש מוסד חקלאי אשר יעמוד לרשותו של כלל העובדים.

     שאלה זו עוררה את פרשת השנה הבאה לפני זמנה.  אך למרות זאת העבודה במסלולה הולכת, הכל נעשה בעתו.  העבודה היא הרגולטור החברתי שלנו, המשק רכש לו בזמן האחרון עזרה מכונאית  אשר תקל בהרבה על העבודה.  הטרקטור "אינטרנציונל"  כבר נתקבל והוא יעזור בדיש ובקציץ (קצוץ השחת והקש) ואחר כן בחריש.  להובלת חלב המחלבה למשביר ביפו משמש לנו אותומוביל שנרכש לשם כך. הנה אפס קצהו של השימוש במכונה לעזרת העובד ולא לניצולו.

     היעור שנעשה השנה משביע רצון, הניסיון מלמד ובן שמן שהייתה לשנינה עוד תהיה לברכה ולמופת.

                                                                      שמעון.

     

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה