פרק
יב'-סדקים ראשונים בשותפות 1945-1946
1/11/1945
ועד
מושב בן-שמן מקבל מכתב משמואל דיין במחלקה להתיישבות של המרכז החקלאי וזה לשונו:
מפליא הדבר שאתם
נותנים לחברים בודדים שלכם למכור את משקם וע"י כך לפורר את המושב בלי
החלטה מוסמכת של הכפר ושל המוסדות.
נבקשכם לעכב כל פעולה מסוג זה עד בירור משותף בין המושב, המרכז החקלאי
וועד המושבים שיתקיים בשבועיים הבאים.
בברכת
חברים
ש.דיין
|
6/11/1945
זלמן
ראובני עונה לשמואל דיין בשם ועד המושב
במכתב שנכתב בכתב- יד:
בתשובה למכתבכם מ 1.11.45 בעניין מסירת המשקים של חברינו. אנו מודיעים
לכם שכל המשא והמתן לא היה ידוע לנו ושהוא התנהל מאחורי גבינו אנו מתפלאים רק
שהמרכז החקלאי שצריך להגן על שלומות הנקודה נותן את ידו לפעולה שהיא מסכנת את
עצם קיומו של המושב. ואנו דורשים לקיים את הבירור המוצע על ידכם בלי דיחוי
ובהקדם האפשרי.
בבח'
בשם ועד המושב
ז.
ראובני
|
באותו
יום בו נכתבה תשובת מושב בן-שמן שולח הד"ר ליהמן מכתב לשמואל דיין אליו הוא
מצרף תזכיר מפורט (חלקו הבאנו בפרק יא) העוסק במצוקת הקרקע בכפר הנוער בן-שמן את
מכתבו מסיים ד"ר ליהמן במילים:
"אנו
מקווים, שלתנועת המושבים תהיה הבנה למצב המיוחד של כפר הנוער בן-שמן".
בהמשך,
ועד מושב בן-שמן מוזמן להגיע לבירור במרכז החקלאי, בעניין העברות חלקות אדמה של
חברים לכפר-הנוער, בתאריך 28/11/45
29/11/45
שמואל
דיין שולח מכתב למר י. וייץ בלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל
בו
הוא נוקב בשמותיהם של החברים שמעונינים למכור את המשקים:
א.נ.,
שלושה מחברי בן-שמן הח"ה: פרידמן
משה, פרידמן לוי, וגלוזמן, מבקשים לצאת מהמושב ובאו בדברים על מסירת אדמתם
למוסד החינוכי – לכפר הנוער
במקום.
המושב באספתו הכללית הביע התנגדות נמרצת
למסירת האדמה, כי המושב קטן כידוע ויציאת שלושה חברים מעמיד את המושב בסכנת
קיום.
אם במקרה תבוא בפניכם הצעה של העברת
קרקעות מרשות חברים מתישבים אין לעשות זאת בלי הסכמת המושב והמרכז החקלאי.
בכבוד
רב
ש.
דיין
העתקים: לועד
בן-שמן
לח"ה: גלוזמן
פרידמן משה
פרידמן לוי
|
28/11/45
במקביל
למכתבו של שמואל דיין נשלח ללשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל מכתב שיצא ממושב
בן-שמן:
א.נ.
שלושה חברי כפרנו החליטו לעזבו. כנהוג
במקרים כאלה, מקבל המושב באישור המוסדות חברים אחרים במקום העוזבים. במקרה
הנדון מנהל כפר-הנוער בן-שמן מו'מ עם
העוזבים לרכוש את משקיהם.
לא נעלמה מאתנו המצוקה הקרקעית של
כפר-הנוער. אך יחד עם זה לא נוכל להסכים בשום פנים, כי משקי העוזבים לא ימלאו
ע"י משפחות מתיישבים חדשים.
כפרנו מונה
בס"ה 13 משפחות והקטנתו מסכנת את קיומנו. לפיכך היינו מבקשים מכם להתנגד
לכל העברת משק שלא בידיעת המושב ואישורו.
בכבוד
רב
י.
דוברוב
העתק:
למרכז החקלאי
לתנועת המושבים
לכפר הנוער בן-שמן
|
מהלשכה
הראשית של הקק"ל נשלחת תשובה למרכז החקלאי כי הם רשמו לפניהם לבלי תת רשות להעברת
קרקע מהמתיישבים במושב בן-שמן לאחרים, בלי הסכמת המושב והמרכז החקלאי. עם זאת הם
מוצאים לנחוץ להביע את השקפתם שכל עזיבה של מי-שהוא ממתיישבי המושב תחתור תחת קיום
מושב זה,
שהודות לאפשרות הגדלת מים, ישנה היכולת להגדיל אותו ע"י הכנסת מתיישבים
חדשים.
4/1/1946
ב' בשבט תש"ו
שמואל
דיין שולח שני מכתבים בהם הוא מדבר על הגדלת מספר המתיישבים במושב, אחד למושב בן-שמן והשני לקק"ל (אל המכתב):
לכבוד
הקה'ק
י. וייץ
י ר ו
ש ל י ם
א.נ.,
המושב בן שמן מודיע לנו ביום 27/12 כי
נענה להצעתינו להגדיל את המושב על השטח
שברשותם מתוך תקוה לגילוי מים באדמתם.
אנו שמחים כמובן להחלטתם, אולם הצעה זו
תתגשם אם תוגש להם עזרת המוסדות המישבים.
בכבוד רב
ש.דיין
|
10/1/1946
שמואל
דיין ממשיך ללא לאות לעזור לאנשי בן-שמן ושולח עוד מכתב למחלקה להתיישבות של
הסוכנות היהודית, בו הוא מבקש מהם להתחיל להכין תוכנית הגדלה בהתיעצות עם המושב.
18/1/1946
החבר
יעקב הלפרין מן המרכז לחינוך של ההסתדרות
הכללית של העובדים העבריים בא"י, שולח מכתב שתדלנות לח' א. הרצפלד במרכז
החקלאי בו הוא מביא שוב את תביעתו של כפר הנוער לקרקע נוספת.
10/1/1946
תנועת
המושבים נכנסת לתמונה כדי לעזור לאנשי מושב בן-שמן במאבקם נגד הגורמים הסבורים
שלכפר-הנוער מגיעות אדמות 3 המשקים העומדים לעזוב.
לכבוד הד"ר
לימן
כפר הנוער
בן-שמן
ת.ד. 833 תל-אביב
ח.נ.
שמענו כי למרות החלטתו המפורשת של המושב
בן-שמן הנך מוסיף לבוא בדברים עם כמה מחבריו על העברת משקיהם לרשות מוסדכם.
מושב בן-שמן הוא אחד מהכפרים הותיקים בארץ
שהשתרש בארץ וצעדך זה מסכן את אפשרות המשך קיומו.
מאחר שהמושב תקיף בדעתו להגן על שלמותו
ועל זכות קיומו כמושב – מבלי שנתעלם
מחשיבות המטרה אשר לשמה הנך פועל בשטח זה – הננו רואים את צעדיך כחתירה תחת קיומו ושלמותו של מושב עובדים
בארצנו ואין צריך לומר שנתייצב במלוא כוחנו לימין המושב.
הננו פונים, איפוא, אליך לחזור בך
מדרכים בלתי ציבוריות שעלית עליהן.
בשאלות אלה אין לבוא בדברים עם שום גורם במושב זולת מוסדותיו הנבחרים.
בב'ח
ע. וילקומיץ
העתק: לח'ה
הרצפלד, דיין
לקהקל; למחל' ההתישבות של
הסוכה'י
לועד מושב בן-שמן
|
לכבוד
המרכז החקלאי
לידי הח' א.
הרצפלד
כ א ן
ח.נ.
למרות שבדיון בעניני בן-שמן סיכם המרכז
רק לשגר משלחת למושב לבירור עמדתו ביחס לשאלת העברת מספר משקי חברים עוזבים
לרשות המוסד, נמסר לנו כי הנך מוסיף לפעול ולהדריך את החברים העוזבים
והמוסד בניגוד לעמדתו הציבורית של המושב.
נראה לנו כי מחובתו הישירה של הארגון
המרכזי של הסתדרות הפועלים החקלאים לכבד קודם כל את ארגונו העצמי של כל אחד
מתאיה ואנו בטוחים ומקוים, כי כל צעד
שיעשה על ידך בשטח הנדון לא יבוא שלא מתוך התיעצות אתנו ובעיקר עם המושב.
מכיון שבשאלה הנדונה ישנם חילוקי-דעות
בתוך המרכז (מכל מקום תנועתנו קבעה בשאלה זו עמדת תמיכה מלאה ברצונו של
המושב), הננו תובעים ממך בכלל לא לפעול בענין זה מבלי דיון והחלטה במרכז.
בב'ח
ע. וילקומיץ
|
27/1/1946
אברהם
הרצפלד לא נשאר חייב, הוא שולח מכתב תשובה ובו הוא עונה לחבר וילקומיץ בצורה מאדתקיפה. הוא משתדל להפריך את טענותיו,
ובעצם טוען שכל כוונתו היתה לשמור על זכויותיו של הפרט, או אולי במקרה הזה
הפרטים כלומר שלושת המשפחות שמתכוונות לעזוב את המושב.
מכתבכם מס123/4-746, מיום 10.1.46, בענין בן-שמן
לכבוד
תנועת המושבים
והארגונים
לידי הח' וילקומיץ,
כ א ן.
ח.נ.,
קבלתי את מכתבכם הנ"ל והצטערתי מאד
למקרא תוכן-דבריו חסר-השחר. משום חברות בודאי אין בו!
במקום לפנות אלי ולשאלני מה אנכי פועל,
הנכם כותבים: "נמסר לנו כי הנך מוסיף לפעול ולהדריך את החברים העוזבים
והמוסד בניגוד לעמדתו הציבורית של המושב". אשמה "פעוטה",
לכאורה!
תשובתי על כך היא: להד"ם. בטרם
כתבתם, מן הראוי היה לכם להתענין בדבר. דאגתי היחידה היתה, ונדמה לי כי זהו
יסוד היסודות של תנועת המושבים, שגם הפרט לא יבוזה, גם לו זכויות לקיומו בתוך
המושב ובתוך תנועת העבודה, ביחוד כשאין בזה נזק כל שהוא לכלל. מותר לשקוד על
כך.
אף בדברי התוכחה – "כי מחובתו הישירה של הארגון המרכזי של הסתדרות הפועלים
החקלאים לכבד קודם כל את ארגונו העצמי של כל אחד מתאיה"-הרחקתם לכת
בכתובת. את האשמה הזאת כמות שהיא, יכולתם להטיל על כתובת קרובה בהרבה, על אותו
הארגון שחתם על המכתב הנ"ל.
אשר לתביעתכם להביא את השאלה הנדונה
לדיון ולהחלטה במרכז החקלאי – לא רק שאנוכי מקבלה ברצון, אלא עומד על כך. בדבר הזה- שלא פרט
כי אם מוסד מהין לכתוב כך, ולא לפרט אלא למוסד, שדם לו זכויות לא מעטות
בהתישבות זו ובארגונה של תנועת הפועלים – עוד לא קרה. בירור זה מן ההכרח שיהא. אבקש איפוא מהמזכירות
שלנו להעמיד את הענין לדיון בישיבת המליאה של המרכז החקלאי.
בב"ח
א.
הרצפלד
העתק: למזכירות המרכז החקלאי,
לידי החבר הלפרין.
|
החבר
הרצפלד מכחיש את מעורבותו הרבה ופעילותו לטובת כפר הנוער בן-שמן. אך ממכתבים
שנשלחו אליו ע"י ד"ר ליהמן במהלך שנת 1945, מסתבר שעניין מסירת או נכון
יותר מכירת שלושת המשקים ואדמותיהם התגלגל בחשאי. הד"ר ליהמן ניהל מו"מ
עם שלושת המשפחות, א. הרפצלד היה שותף בסוד העניין. כל העניין התנהל ללא ידיעתם של אנשי מושב
בן-שמן, וללא שיתוף המוסדות המיישבים, ניתן להניח, מתוך הנוסח האישי של המכתבים,
שאברהם הרצפלד פועל בחשאי כטובה אישית לד"ר ליהמן, אתו הוא מיודד שנים
רבות.
בתאריך
20/5/45, 6 חודשים לפני מכתבו של שמואל דיין לועד המושב, כותב ד"ר ליהמן בכתב ידו מכתב אישי לחבר הרצפלד, וזו לשונו:
בן שמן 20/5/45
חבר הרצפלד היקר-
שמעתי כי הנך
עומד להפגש היום עם אנשי המושב בן-שמן בקשר לשאלה שדברנו עליה, והנני חושב כי
כדאי שתדע על "ההדים" שהגיעו לאזנינו עד כה בענין זה
(באופן"בלתי רשמי" כמובן):
1. חושבים
כי כמחצית חברי המושב נוטים לקבל את ההצעה. בין המתנגדים כמה מהחח' הצעירים.
2. הובעה
דעה (של צד שלישי), כי כל בעל משק בבן-שמן ירצה לקבל באופן ממוצע לא פחות
מ1500- (אלף וחמש מאות) לא"י –
לאחר שיקח אתו את כל האינוונטר החי
והדומם.
אך ברור שכל זה – אך בבחינת שמועות ורשמים שהגיעו אלינו ע"י צד שלישי.
הריני מאוד מחכה
לידיעות ממך.
בברכה
שלך
ד"ר
להמן
|
ב27/7/45-
הרצפלד שולח לד"ר ליהמן מכתב קצר ואישי מאד שזו לשונו:
לכבוד
ד"ר להמן,
בן-שמן
יקירי,
בשאלת אדמות המושב, אשר שוחחנו עליה,
אבקשך למסור את הפרטים לח' מסחרי, ואם יהיה צורך הוא יעבירם אלי ללונדון או
שהענין יחכה עד שובי ארצה.
בברכה
א.ה
(א.
הרצפלד)
|
אין ספק, שאנשי מושב בן-שמן היו נתונים בלחץ בלתי נסבל מצד האינטרסנטים, ואולי גם 3 המשפחות היו נתונות בלחץ של בעלי העניין, ובינתיים נשלח מעריך ל-שלושת המשקים:
לצורך ההערכה של המשקים מתבקש ועד המושב להעריך את הרכוש
הציבורי לשנת תש"ו, וכך הם מפרטים במכתב לחבר ז. מסחרי במרכז החקלאי:
ההערכה שלנו
לכלים המשותפים לשנת תש"ו היא כדלקמן:
·בית ספר בנין 200- לא"י
·המחלבה והקרור 294- לא"י
·מגוב טרקטור מעגילה מקצצה 125-
לא"י
·מכונת דיש 80- לא"י
·משאבת עזר 185- לא"י
·מכון המים 300- לא"י
·רשת הצינורות 120- לא"י
·בסה"כ 1404 (אלף ארבעה מאות
וארבעה לא"י)
בב'ח בשם ועד המושב
י. דוברוב ז. סטל
|
במאי 1946 נשלח מכתב ממושב בן-שמן עליו חתומים ז.סטל וז. ראובני ובו הם מערערים על מסקנות ועדת ההערכה של שלושת המשקים, הם מפרטים את פרטי הערעור, וטוענים שהועדה, שעשתה את ההערכה, לא שיתפה את ועד המושב.
בינתיים, לא מוסרים את המשקים לכפר הנוער,
שמואל דיין שחשף בפני חברי המושב את המגעים המתנהלים מאחורי הקלעים, הצליח לעורר
את אנשי המושב להגן על רכושם, הם נאבקו בכל כוחם למנוע את רוע הגזירה. למרות לחציו
של אברהם הרצפלד שתמך בצרכיו של כפר-הנוער, תנועת המושבים יצאה להגנת המושב
והצליחה למנוע את פירוק המושב כבר בשלב זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה