משפחת גרעין-כל

משפחת   גרעין-כל

ההורים המייסדים:

שמואל ונחמה גרעין-כל עם הבן שמעון כנראה בימים הראשונים בארץ

 

שמואל גרעין-כל - נולד בדווינסק שבלטביה בשנת 1885, השתתף באופן פעיל  במהפכה של 1905 שנכשלה ברוסיה.  היגר לגרמניה עם אשתו נחמה.  שם סיים לימודי אגרונומיה, היגר לבאלטימור שבארה"ב, בשנת 1918 התנדב לגדוד ה-39 של המתנדבים מקנדה ומארה"ב, עם הגדוד העברי הגיע למצרים ומשם הגיע לארץ ישראל עם גדודו של מרגולין. הגיע לבן שמן כנראה בשנת 1922.  נפטר בשנת 1932 בהיותו בן 46 בלבד.

 

נחמה גרעין-כל - נולדה בדווינסק שבלטביה בשנת 1887,  הייתה פעילה במהפכה של 1905, היגרה עם בעלה לגרמניה ולבאלטימור. נשארה באמריקה כאשר שמואל יצא לגדוד העברי, ולאחר המלחמה עלתה לארץ עם בנה הפעוט בן ה-3 שמעון.  

נתיב העלייה המיוחד:
 

בתאריך 6 ביולי 1926, כ"ד בתמוז ה' תרפ"ו קיבל  שמואל הלמן גרעין-כל, שהיה נתין ארצות הברית,  נתינות   פלשתינאית, מממשלת פלשתינה. על תעודת הנתינות חתום הנציב העליון הבריטי.  על פי התעודה הזו מתבררים הפרטים האישיים החשובים: שמואל גרעין-כל המתגורר במושב עובדים בן-שמן ליד לוד, ועיסוקו חקלאי (farmer)  נולד בדבינסק רוסיה ב-1885 , היה נשוי לנחמה לבית בארקאן, היה אזרח ארצות-הברית,  וב-1917 נולד בנו היחיד שמעון.

 כיצד התגלגל אזרח רוסי, לארצות-הברית, ואח"כ לארץ-ישראל שהייתה תחת שלטון הבריטים? בסיפור חייו מתגלמת תמצית הסיפור הציוני של רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה שהגיעו לא"י, אלא שהוא עשה זאת בדרך שונה, היו לו דעות שונות (טריטוריאליסט), הוא עזב לגרמניה ושם למד  אגרונומיה, ואז החליט לנסוע לארצות הברית דווקא ולא לא"י.

ציוני סוציאליסט ברוסיה



נחמה בארקאן גרעין-כל בצעירותה בדבינסק שבלטביה-רוסיה

שמואל, כונה על-ידי חבריו לתנועה בבוברויסק באידיש "חיים'קע דער קורצער"  משום שהיה נמוך קומה. הוא נמשך בנעוריו אחר תנועת ס"ס (ציונים סוציאליסטים) והיה מחזר על עיירות ברוסיה לעשות נפשות לתנועה.  תנועה זו הוקמה בראשית 1905. לאחר הפוגרום בקישינב, הבינו רבים שיש למצוא פתרון דחוף ליהודים.  אולם שני דברים הטילו צל כבד על הרעיון להגיע לארץ-ישראל: הרצל לא הצליח להשיג את הסכמת האימפריה  העותומאנית לצ'ארטר ליהודים על ארץ-ישראל. ובמקביל לכך, הציע ג'וזף צ'מברליין, שר המושבות הבריטי, שהיהודים יקבלו את המושבה הבריטית אוגנדה שבאפריקה המזרחית.  לגבי הציונים הסוציאליסטים, עליהם נמנה שמואל גרעין-כל, הפוגרום בקישינב היה בבחינת הכתובת על הקיר, ואוגנדה – ניצוץ הישועה. 
 

מהפכת 1905 והיציאה  מרוסיה

מעט מאוד פרטים ידועים על דרכו של שמואל גרעין-כל במהפכת 1905. ידוע שהוא ואשתו נחמה נאלצו לברוח, כנראה בגלל פעילותם  הפוליטית, בזמן הבריחה, נתפסה נחמה בחלון, וקיבלה התמוטטות עצבים, מה שליווה אותה אחר-כך כל החיים.  הם כנראה היו נשואים , ועזבו יחד את רוסיה.

שמואל הגיע לגרמניה ושם למד אגרונומיה, לא ברור כמה זמן שהה בגרמניה.  הוא הגיע לארה"ב והקים שם חווה. שמעון הבן נולד ב –24 ביולי 1917  בבולטימור.

שמואל ונחמה ליד החווה בבאלטימור ארה"ב

התנדבות לגדוד הל"ט מארה"ב

התינוק היה בן כמה חודשים בלבד כאשר החליט שמואל להתנדב לגדודים העבריים.     גדוד 39  גויס בארצות הברית. שמואל גרעין-כל התנדב לגדוד זה. 

 

במרוצת שנת 1918 עלו מתנדבי אמריקה קבוצות קבוצות, שבע עשרה במספר, כ2,300 איש. תחנתם הראשונה, בקנדה לאימונים, וקבלת ציוד צבאי באנגליה. הקבוצה הראשונה הפליגה מניו-יורק, ב-28 בפברואר 1918 והאחרונה ב-11 בנובמבר, הוא יום שביתת הנשק.

שמואל גרעין-כל , יושב קיצוני מימין,  עם חבריו בגדוד העברי, הגדוד ה39 של המתנדבים מקנדה וארה"ב 

הפגישה עם ברל כצנלסון בגדודים העבריים במצרים

העדות הראשונה להימצאותו של גרעין-כל במצרים עם הגדוד האמריקאי מצויה באגרות ברל כצנלסון (אגרת 250), הוא שולח מכתב לאחיותיו בארץ, מחלמיה  בתאריך ז' באב תרע"ח,

ברל התרגש מאוד מבואם של חבריו הישנים מהתנועה בבורויסק.  כנראה באותם ימים הצטלם עם שמואל גרעין-כל, התמונה  היחידה  של ברל כצנלסון מהגדוד העברי. תמונתו של ברל מהגדוד מופיעה בכל ספר וחוברת עליו:  ברל יושב על כסא ולידו עומד שמואל גרעין-כל זקוף, שניהם במדים. 

שמואל גרעין-כל עומד עם חברו ברל כצנלסון במדי הגדוד העברי

 

 אנחנו נשארים בארץ

 

שמואל גרעין-כל הגיע לארץ עם הגדוד של מרגולין, רבים מחבריו לגדוד חזרו לארצות-הברית, משום שלא מצאו כאן עבודה הוא החליט להישאר בארץ.

תחילה היה עם קבוצת השתלנים בתלפיות. כנראה התחיל גם בפעילות פוליטית.  העדות היחידה שגרעין-כל היה בקשר עם הוריו, במכתב ששלח למערכת הקונטרס ובו הוא מתלונן על פקיד שכותב לו באנגלית. מעדויות אחרות של וותיקי בן-שמן לאחר מותו של שמואל, נראה שהוריו של שמואל היו אמידים ברוסיה, והם אפשרו לו ללמוד אגרונומיה בגרמניה.

השם "גרעין-כל" אותו החליט לעברת, כנראה מגרינקול, או  גריקול, היה תמיד שם ייחודי. לא תמיד הובן השם כהלכה. וגם כיום יש רבים התוהים על פשרו של  השם.

האשה והילד מגיעים לארץ מארה"ב

בשנת 1920 הביא את  אשתו נחמה והילד שמעון שהיה כבר בן 3 מארה"ב. דרכם לארץ לא ברורה.  ההיכרות שלו עם אנשי העלייה השנייה כנראה עזרה לו למצוא לעצמו עבודה וגם בית מאוחר יותר.     בארץ שהו השלושה בעוד שני מקומות, הם עבדו בבית משפחת לנגו(או לנגה) בזכרון-יעקב, ואח"כ  בנהלל.

חקלאי במושב בן-שמן

למושב בן-שמן הגיעו כנראה בשנת 1922.  במושב בן-שמן, שהיה קיים כגוף בערך משנת 1920, הכיר כנראה את דוברוב (שהגיע גם הוא מבוברויסק ואביו היה מורה לעברית של ברל כצנלסון שם) וייתכן שהכיר גם את הורוביץ. המוסדות המיישבים שלחו אותו לבן-שמן כאגרונום מומחה. לוויק פרידמן  שהיה מוותיקי בן-שמן עמו התגוררה המשפחה שנים מספר בבית משותף (אחד מחמשת בתי בצלאל בבן-שמן) נסע להביאו בעגלה מלוד.

בבן-שמן הוא חובר לאנשים מן החווה, אליהם חברו אנשים נוספים מחוות חולדה, מכרכור, מפתח-תקווה. וכולם יחד   מתחילים בהקמת מושב חדש על אדמות הקרן-הקיימת, מזרחית לחווה. עשר משפחות מתיישבות בבתי-בצלאל על הגבעה, לאחר כמה שנים הם בונים חומה מסביב ליישוב, ומוסיפים בתים, מוסיפים רפתות, מתחילים לגדל ירקות בנוסף לפלחה, הבן שמעון גדל במושב, ולומד עם ילדי המושב בבית-הספר הקטן הצמוד ליישוב.

לגרעין-כל היה משק חקלאי או חווה חקלאית בארה"ב, לא ברור מתי הוא מכר את המשק, לפני היציאה לגדוד העברי, או לאחר מכן, על כל פנים, נראה שהוא מכר את המשק שם, וכאן השתמש בכספו בשנים הראשונות לביסוס המשק בבן-שמן.

חייו ומותו

על השנים שבהן חי בבן-שמן אין הרבה עדויות, מהמעט שאנשים זוכרים, ומהסיפורים שזוכר בנו שמעון, הקשיים היו רבים. אך הוא היה עיקש, חזק וישר כסרגל.

חייו היו קצרים. בשנת 1932, והוא בן 46 בלבד, חלה שמואל גרעין-כל, ונפטר.

השמועות על מחלתו היו רבות. באותן שנים לא היו תרופות מתאימות שבאמצעותן ניתן לרפא היום כמעט כל דלקת.   בבטנו התפוצץ האפנדיקס, הוא חלה בדלקת קרום הבטן. בית-החולים היה רק בתל-אביב, לא ניתן לרפא אותו במקום, העמיסו אותו חולה על עגלה, והוא נפטר בדרך לבית-החולים.

שמואל גרעין-כל בן זלמן  נפטר בתאריך העברי כ"ז בתמוז תרצ"ב, ובתאריך הלועזי 31.07.1932 . למרות שהיה קיים כבר בית-קברות בבן-שמן החליטו אנשי המקום לקבור אותו רחוק, הוא נקבר בבית העלמין בנחלת-יצחק. אולי  בגלל שבנו היה צעיר מאוד, ואשתו הייתה לא בריאה בנפשה.

חייו של שמואל גרעין-כל היו קצרים מאוד. לאחר שהפך להיות מושבניק בבן-שמן, נראה שלא היה לו זמן לפעילות פוליטית, או לכתיבה, ובטח לא לייסוד עיתון חקלאי בא"י – כפי שתכנן. הוא המשיך להיות אדם ישר, איש האדמה, ולא הספיק לממש דברים רבים שעליהם חלם.

הדורות הבאים



שמעון וברטה במושב בן-שמן ליד שדרת הפיקוסים

שמעון, בן יחיד, נותר כמעט לבד, עם אם שאינה מתפקדת, למזלו, כפר הנוער היה קיים בסמוך למושב,  והוא זוכר שקיבלו אותו כחניך. הוא שילם לירה ורבע במקום שלוש לירות לחודש. שמעון למד בכפר-הנוער בין השנים 1932-1935. נחמה אמו של שמעון גרה במושב ושמעון היה חוזר הביתה בכל יום כדי להיות אתה. את הכסף שלמו מהשכרת האדמות לחברים. לכלכלה של המשפחה דאג גלוזמן, שהיה האפוטרופוס של המשפחה.

עמוס הבן הבכור נולד בבן-שמן פברואר 1941

 

בכפר הנוער הכיר שמעון את ברטה, בחורה מפולניה, שהגיעה עם קבוצת "גורדוניה" לחולדה ולבן-שמן הגיעה כדי לעבוד ולהרוויח כסף ולשלוח להורים בפולין. ברטה נאחזה בשורשיו של שמעון, ויחד הם הקימו משפחה.

שמעון וברטה ליד חצר הפרות במושב בשנות הארבעים עם הילדים עמוס ונילי

לאחר פירוק מושב בן-שמן שמעון וברטה עברו לוילהלמה כדי להמשיך את עבודת האדמה. המקום נקרא כיום בני-עטרות, הם המשיכו להיות חקלאים שנים רבות, שניהם קבורים בבית-הקברות של בני-עטרות, ליד קברה של נחמה אמו של שמעון.

בית העלמין בבני-עטרות  בו קבורים  ברטה ושמעון ליד קברה של אמו של שמעון

 

ד"ר מלך -מישה האח של שמואל גרעין-כל שהגיע לארץ בשנת 1978 מריגה  עם כל המשפחה  

 בשנת 1978 הגיע לארץ אחיו של הסבא,  הרופא- מיילך, עם בנו אשתו ונכדתו ומשפחת האשה.   כאשר שמואל עזב את דבינסק אחיו היה תינוק, הוא נולד בשנת 1904. אח זה קיים קשר מכתבים  עם שמואל עד מותו, לאחר שנסגר מסך הברזל לא ניתן  היה ליצור עמו קשר. השם גרינקול נשמר ע"י אחיו של שמואל, ובנו המתגורר היום באשדוד נקרא בשם יעקב (ישה) גרינקול.

 

פרטים נוספים על בני המשפחה בבלוגים באינטרנט:

 

שמואל ונחמה גרעין-כל - לחצו על הקישור כדי להגיע לאתר.

 

ברטה גרעין-כל סיפור חיים - לחצו על הקישור כדי להגיע לאתר.  

 

שמעון גרעין-כל סיפור חיים - לחצו על הקישור כדי להגיע לאתר.

 

אילנה אביבי סיפור חיים - אחותה של ברטה - לחצו על הקישור כדי להגיע לאתר.